מינוי אפוטרופוס הוא החלטה משפטית משמעותית שנועדה להגן על אנשים שאינם יכולים לדאוג לענייניהם בעצמם. אולם במקרים מסוימים מתעוררת השאלה כיצד ניתן לבטל מינוי אפוטרופוס או איך מגישים ערעור על החלטת בית המשפט. החוק והפסיקה מכירים בכך שנסיבות החיים עשויות להשתנות, מצבו של האדם שמונה לו אפוטרופוס עלול להשתפר, ולעיתים מתגלים בעיות בתפקוד האפוטרופוס עצמו.
הפסיקה הישראלית מלמדת שבית המשפט רשאי לבטל אפוטרופסות במקרים של שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות, פקיעת הצורך באפוטרופסות או השגת מטרתה, אי מילוי תפקידים כראוי על ידי האפוטרופוס, וכן במות החסוי. בכל החלטה כזו, טובת החסוי ועקרון האמצעי הפחות מגביל מהווים שיקולים מרכזיים המנחים את בית המשפט.
המקרים בהם בית המשפט ביטל אפוטרופסות
שינוי נסיבות או גילוי עובדות נוספות
בית המשפט מוסמך לשנות או לבטל החלטות שקיבל בענייני אפוטרופסות אם נשתנו הנסיבות או נתגלו עובדות נוספות לאחר מתן החלטתו. גילוי "עובדות נוספות" אינו מתייחס רק לאירועים שהתרחשו לאחר פסק הדין, אלא גם לעובדות שהיו קיימות בעת מתן פסק הדין אך לא הובאו לידיעת בית המשפט.
זה יכול לכלול מידע רפואי חדש שמעיד על שיפור במצבו של האדם, שינוי במצבו הקוגניטיבי שמאפשר לו לחזור ולנהל את ענייניו בעצמו, או התגלות פרטים על התנהלות האפוטרופוס שלא היו ידועים בעת המינוי המקורי. העיקרון החוקי הנוגע לכך מעוגן בסעיף 74 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המתייחס לשינוי החלטות. בפסק הדין ע"א 2399/18 פלוני נ' פלוני (25.3.2019), מתוארים עקרונות אלה ויישומם בפועל.
פקיעת הצורך באפוטרופסות או השגת מטרתה
לפני שנדון במקרים שבהם האפוטרופסות פוקעת, חשוב להבין כי מינוי אפוטרופוס נעשה במצבים שבהם אדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו, האישיים או הרכושיים, ובית המשפט סבור שיש צורך במינוי גורם שיגן על טובתו.
אפוטרופסות על אדם שאינו קטין או פסול דין פוקעת אם בית המשפט קבע שחדלו הסיבות למינוי האפוטרופוס או שהושגה מטרתה. זה יכול לקרות כאשר מצבו הרפואי של האדם השתפר משמעותית, כאשר למד לנהל את ענייניו בעצמו, או כאשר נמצאה דרך אחרת להגן על ענייניו ללא מינוי אפוטרופוס.
במקרה של אדם שהוכרז כפסול דין, האפוטרופסות פוקעת עם ביטול הכרזת הפסלות על ידי בית המשפט, אם נמצא שההכרזה לא הייתה מוצדקת או שהתנאים לה חדלו להתקיים. בית המשפט בוחן האם קיימת דרך אחרת להגן על ענייני החסוי ללא מינוי אפוטרופוס. העיקרון החוקי מעוגן בסעיף 62 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות העוסק בפקיעת האפוטרופסות, ובסעיף 10 לחוק העוסק בביטול ההכרזה על פסלות דין. בפסק הדין א"פ (משפחה ק' גת) 1/13 פלונים נ' פלוני (23.11.2014) ניתן דוגמה ליישום עקרונות אלו.
פיטורי האפוטרופוס עקב אי מילוי תפקידיו כראוי או סיבה אחרת
בית המשפט רשאי לפטר אפוטרופוס אם לא מילא תפקידיו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו. זה יכול לכלול מקרים של הזנחה, ניצול הסמכויות לרעה, התנהלות כלכלית לא תקינה, או כל התנהגות אחרת שאינה משרתת את טובת החסוי.
הפסיקה מציגה דוגמאות למקרים שבהם בית המשפט התערב ובטל מינוי אפוטרופוס עקב התנהלות בעייתית. לדוגמה, בית המשפט ביטל מינוי אפוטרופוס לרכוש עקב התנהלות כלכלית לא תקינה של האפוטרופוס. העיקרון החוקי מעוגן בסעיף 61 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות העוסק בפיטורי האפוטרופוס. מקרים ספציפיים מתועדים בפסקי הדין תמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 68716-01-18 פלוני (אדם שמונה לו אפוטרופוס) נ' פלונית (29.6.2020) ותמ"ש (משפחה אשדוד) 4930-08-15 א' נ' ב' (15.6.2020).
מות החסוי
אפוטרופסות על כל אדם פוקעת במותו. זהו המקרה היחיד שבו האפוטרופסות פוקעת אוטומטית, ללא צורך בהחלטה מיוחדת של בית המשפט. העיקרון החוקי מעוגן בסעיף 62 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
השיקולים המנחים את בית המשפט בביטול אפוטרופסות
טובת החסוי כשיקול עליון ועקרון האמצעי הפחות מגביל
"טובת החסוי" היא הקריטריון העליון המנחה את בית המשפט בכל הנוגע לאפוטרופסות. בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס לבגיר אלא אם כן לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש המינוי ולשמור על טובת האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לרבות באמצעות חלופות כמו מינוי תומך בקבלת החלטות.
עקרון זה משליך גם על ביטול האפוטרופסות אם מתברר שקיימת דרך פחות מגבילה להגן על החסוי, או אם טובת החסוי דורשת את הביטול. העקרונות הללו מפורטים בספרו של עו"ד משה בן דוד "אפוטרופסות הלכה ומעשה" (2015), פרק ג' העוסק בשיקולים המנחים את בית המשפט בקבלת ההחלטה. העיקרון החוקי מעוגן בסעיף 33א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות העוסק בשיקול דעת בית המשפט במינוי אפוטרופוס לבגיר, ומקבל ביטוי בפסק הדין ע"א 2399/18 פלוני נ' פלוני (25.3.2019).
האם למנות אפוטרופוס? השיקולים המנחים את בית המשפט
כפי שנקבע בפסיקה, בבסיס כל דיון בנושא אפוטרופסות ניצבת התנגשות בין ערכים – ערך השגת הגנה, שיפור הטיפול הבריאותי, שיפור תנאי המחייה ומיצוי זכויות ולעיתים אפילו הצלת חיים של אנשים פגיעים מזה, אל מול ערך החירות, חופש הבחירה והאוטונומיה מזה.
מינוי אפוטרופוס כרוך בהגבלת כשרותו המשפטית של האדם ולעיתים אף שלילתה. בית המשפט איננו חותמת גומי לבקשות המוגשות בפניו, והוא הקובע בשאלה האם למנות או לא למנות אפוטרופוס על אדם. זוהי אחריות כבדה ביותר, שכן למינוי כזה עלולות להיות השלכות נפשיות וכלכליות, ועצם המינוי חושף את האדם לסיכונים חדשים.
שמיעת קולו של האדם
לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו. ישנה חשיבות רבה ביותר לשמיעתו מכלי ראשון של האדם, ויש ליתן משקל רב לכך שבית המשפט שמע את האדם נחקר בפניו, התרשם ממנו וקבע את קביעותיו לאחר מכן.
ככל שהאדם שמונה לו אפוטרופוס מסוגל להביע את עמדתו בשאלת מינוי האפוטרופוס עבורו יתחשב בית המשפט בעמדתו. ההתחשבות ברצונו של האדם בשאלה האם למנות לו אפוטרופוס או בשאלת זהות האפוטרופוס שימונה לו, תלויה בכך שבית המשפט ישתכנע כי אכן מדובר ברצון חופשי, שאינו מושפע באופן בלתי הוגן על ידי גורמים חיצוניים.
איך מגישים ערעור על החלטת בית המשפט?
אדם שמונה לו אפוטרופוס יכול למנות לעצמו עורך דין על מנת שייצג אותו בערעור על החלטת בית המשפט למנות לו אפוטרופוס. נקבע כי על אף שמונה לאדם אפוטרופוס, ככל שהוא לא הוכרז כפסול דין, אין טעם שבדין למנוע ממנו מלמנות לעצמו עורך דין שייצג אותו בהליך הערעור על ההחלטה למנות לו אפוטרופוס.
טוב יעשה מבקש מינוי אפוטרופוס או האפוטרופוס שהאדם הביע בפניו רצונו לבטל המינוי או שחושש הוא כי דעת האדם לא נשמעה בהליך, ויבקש הוא עצמו למנות עורך דין מייצג לאדם בבקשה לבחון הצורך במינוי.
עמדת בני המשפחה בביטול אפוטרופוס
בכל ענין לפי חוק זה רשאי בית המשפט, גם מיזמתו הוא, לשמוע דעתם של קרובי האדם שמונה לו אפוטרופוס, ככל שבית המשפט ימצא לרצוי לשמעם. בדיון בשאלת מינוי או ביטול האפוטרופוס ישנה חשיבות להיוועצות בבני המשפחה.
במצבים שבהם האדם המיועד איננו מסוגל להביע את דעתו ביחס למינוי או ביטול אפוטרופוס עבורו, עשוי בית המשפט לראות לנכון לפנות אל האנשים הקרובים אליו כדי להבין מהם מה היה רצונו בטרם איבד את היכולת להביעו, ומה לדעתם היה רצונו המשוער ביחס למצבו הנוכחי.
מקרים בהם ניתן להחליף אפוטרופוס
לעיתים הבעיה אינה במינוי האפוטרופסות עצמה אלא בזהות האפוטרופוס הספציפי שמונה. במקרים כאלה, במקום ביטול מלא של האפוטרופסות, ניתן להחליף את האפוטרופוס. ככל שהדבר אפשרי, לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת האדם בנושא זהות האפוטרופוס.
בית המשפט מייחס משקל מהותי לרצונו של האדם גם אם הביע את רצונו לאחר ש"אבדה" יכולתו להביע רצון או אגב יכולת רגעית של הבעת רצון. יחד עם החובה לשמוע את דעתו ורצונו של האדם ביחס לזהות האפוטרופוס, בית המשפט בוחן את הסוגייה לצד שיקולים נוספים וקביעתו הסופית נשענת על תמונת המצב בכללותה כפי שהיא מצטיירת לפניו.
אם לדעת בית המשפט טובתו ועתידו של האדם אינם תואמים את רצונו כפי שהוא מובע על ידיו, אין הכרח לשמוע בקולו, גם אם מדובר ברצונו החופשי של האדם. בידי בית המשפט הסמכות שלא להתחשב ברצונו של האדם כאשר ברור לו שמימוש רצון האדם יהיה בו כדי לגרום נזק לאדם ואין הוא עולה בקנה אחד עם טובת האדם וצרכיו.
צמצום היקף המינוי ותקופת המינוי
במקום ביטול מלא של האפוטרופסות, בית המשפט עשוי לבחור בצמצום היקף המינוי או תקופתו. בבוא בית המשפט לקבוע את העניינים שיימסרו לאפוטרופוס יצמצם בית המשפט ככל האפשר את העניינים שיימסרו לאפוטרופוס אם ניתן להשיג את המטרה שלשמה מונה האפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בלי לקבוע עניינים נוספים.
הוראה דומה קיימת בנוגע לצמצום תקופת המינוי – בבוא בית המשפט לקבוע את תקופת המינוי של אפוטרופוס ישקול לצמצם את התקופה אם ניתן להשיג את המטרה שלשמה מונה האפוטרופוס בתקופה קצרה יותר. זה מאפשר מתן "אפוטרופסות תפורה לפי מידה" שמתאימה בדיוק לצרכיו של האדם ומצמצמת ככל האפשר את הפגיעה בזכויותיו ועצמאותו.
סיכום
ביטול אפוטרופסות על ידי בית המשפט מתרחש כאשר חל שינוי בנסיבות או התגלו עובדות חדשות, כאשר הסיבות למינוי האפוטרופוס חדלו מלהתקיים או מטרתו הושגה, או כאשר האפוטרופוס אינו ממלא את תפקידיו כראוי. בנוסף, האפוטרופסות פוקעת אוטומטית במות החסוי.
בכל החלטה, בית המשפט יפעל בהתאם לעקרון טובת החסוי ועיקרון האמצעי הפחות מגביל. השיקול המרכזי תמיד הוא טובת החסוי, תוך התחשבות ברצונו ושמירה על זכויותיו ועצמאותו. ההליך מחייב בחינה מקפת של המצב, שמיעת כל הצדדים הרלוונטיים, וקבלת החלטה מושכלת שתשרת בצורה הטובה ביותר את זכויותיו של האדם והאינטרסים שלו.
משרד בן דוד-אברהם-הכהן ושות' מומחים בענייני מינוי אפוטרופוס
משרד בן דוד-אברהם-הכהן ושות' הוא אחד המשרדים המובילים והוותיקים בישראל בתחום דיני הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. המשרד, שנוסד בירושלים בשנת 1991 על ידי עורכי הדין משה בן דוד, ישעיהו אברהם ופרופ' אביעד הכהן, צבר מוניטין יוצא דופן במשך יותר משלושה עשורים של פעילות מקצועית ברמה הגבוהה ביותר.
עו"ד משה בן דוד, השותף המייסד, הוא מומחה מוביל ומוכר בתחום האפוטרופסות והמשפט המנהלי בישראל. עו"ד בן דוד הוא מחבר הספר המוביל "אפוטרופסות הלכה ומעשה", שמהווה חומר עזר מרכזי לעורכי דין, שופטים ואנשי מקצוע נוספים בתחום. בנוסף למומחיותו המשפטית, הוא משמש כיו"ר ועדת בית המשפט המחוזי וכמרצה בכיר בקורסי ההכשרה לנוטריונים, ובכך תורם להכשרת הדור הבא של אנשי המקצוע בתחום. כנוטריון מוסמך ובעל מומחיות בכינוס נכסים, עו"ד בן דוד מעניק שירות מקיף בכל הנושאים הקשורים לגיל השלישי, צוואות וירושות.
המשרד מתמחה במגוון רחב של תחומים משפטיים ומעניק שירות מקיף ללקוחות מהמגזר הציבורי והפרטי, כולל רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, עמותות וחברות מסחריות. לאורך השנים, הוביל המשרד תיקים משפטיים פורצי דרך בתחום זכויות האדם והשוויון, אשר תרמו לעיצוב המשפט הישראלי ולקידום הצדק החברתי.
אם אתם מתמודדים עם מצב הדורש ביטול צו מינוי אפוטרופוס, החלפת אפוטרופוס, או הגשת ערעור על החלטת בית המשפט, פנו למשרד בן דוד-אברהם-הכהן לקבלת ייעוץ מקצועי מהמומחים המובילים בתחום. ההחלטות בתחום זה משפיעות על חיים של אנשים ודורשות ליווי מקצועי מנוסה ואמין.