מתי טובת הממנה גוברת על הסודיות?
תהליך עריכת ייפוי כוח מתמשך (יכ"מ) ייחודי ומורכב. פעמים רבות עצם פתיחת התהליך "מזמין" מחלוקות בין בני משפחה, לחצים או טענות על אי כשירות, במיוחד כשחלף זמן רב מאז החתימה.
עורך הדין שערך את המסמך נמצא לעיתים "בלב הסערה": הוא זה שפגש את הממנה, שוחח עמו, וחתם עמו על מסמך שמקבל משמעות מרחיקת לכת שנים לאחר מכן. במרכז כל זה ניצבת שאלה משפטית כבדת משקל:
האם הממנה יכול לצפות שדברים שאמר לעורך הדין בעת עריכת היכ"מ אכן יישמרו בסוד לאחר כניסת היכ"מ לתוקף, או במלים אחרות: עד כמה ניתן להתייחס לחיסיון עורך דין–לקוח כאשר הממנה אינו כשיר להסירו?
מהו חיסיון עורך דין לקוח – והאם הוא תקף תמיד?
במקרים של ייפוי כוח מתמשך החיסיון שבין עורך הדין ללקוח הופך לשאלה סבוכה ומורכבת במיוחד.
כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין קובעים באופן חד-משמעי:
עורך דין מחויב בשמירת סודיות מוחלטת לגבי כל מידע שהובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו, תוך כדי מילוי תפקידו – אלא אם הסכים הלקוח במפורש אחרת.
אלא שבמקרה של יכ"מ היחסים אינם רגילים.
כאשר הממנה כבר אינו כשיר להבין אם הוא רוצה להסיר את החיסיון או לא – האם החיסיון נשמר בכל מקרה?
האם עורך הדין יכול (או צריך) לסרב להעיד בבית המשפט אם יתבקש?
ומהי טובת הממנה — לשמור על הסודיות, או לאפשר בחינה של נסיבות עריכת המסמך?
פסק הדין – נקודת מפנה משפטית
בפסק הדין ע.ל. (כב' השופטת הילה גלבוע), שהתנהל במסגרת הליך לביטול ייפוי כוח מתמשך, עלתה בדיוק השאלה הזו.
העובדות היו ברורות: הממנה אינה כשירה כיום, לא ניתן לבקש את הסכמתה להסרת החיסיון, וילדיה טענו שהתהליך כולו נערך תחת השפעה בלתי הוגנת. עורך הדין שערך את ייפוי הכוח זומן לעדות, אך סירב להעיד בנימוק של חיסיון.
בית המשפט, בהחלטה מנומקת ומעמיקה, קבע כי כאשר נבחן תוקף ייפוי הכוח לאחר אובדן כשירות – טובת הממנה היא עיקרון העל.
וכאשר טובתו מחייבת בדיקה של נסיבות העריכה, עורך הדין מחויב למסור מידע – גם במחיר הסרת חיסיון.
“משהופעל ייפוי כוח מתמשך, ועולה טענה לגבי תוקפו, לא ייתכן שעורך הדין יסתתר מאחורי חיסיון — דווקא הוא זה שמסוגל לתמוך או להפריך את אמיתות כוונתו של הממנה.”
עו"ד משה בן דוד – גם מייצג, גם כותב את הספר
עו"ד משה בן דוד, ממובילי התחום בישראל, מייצג כבר שנים רבות לקוחות במצבים משפטיים מורכבים של ייפוי כוח מתמשך, ליווי משפחות בעתות משבר, ועמידה מול אפוטרופוסים ונציגים משפטיים.
מעבר לפעילותו המשפטית – עו"ד בן דוד הוא מחבר הספר המקיף ביותר בתחום בישראל:
"ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות וחלופותיה – הלכה ומעשה" (מהדורה שנייה)
בספרו, הוא מתייחס בדיוק לשאלה זו של תיעוד, אחריות וזהירות מצד עורך הדין:
"מומלץ כי עורך היכ"מ יחשוש מפני תאונה משפטית שבגינה הוא יזומן לחקירה על אודות נסיבות עריכת היכ"מ…
על העורך לזכור כי אנשים רבים, בעיקר קשישים, נתונים במצב של אלימות וניצול, וכי אם גורם כלשהו הקשור למיופה הכוח מנסה לתמרן את הממנה לחתום שלא מרצונו החופשי – יהיה קשה, ואולי בלתי אפשרי, לזהות היעדר רצון חופשי…"
(עו"ד משה בן דוד, מהדורה שנייה, עמ' 185–188)
כלומר: לא רק שהחיסיון חשוב, הוא גם לא מחפה על עורך דין שלא עשה את מלאכתו נאמנה. על עורך היכ"מ לפעול בזהירות, בתיעוד, בשיקול דעת, כדי שיוכל לעמוד מאחורי תהליך שייתכן וייבחן שנים לאחר שנחתם.
אז מתי כן מותר לחשוף פרטים – ומתי לא?
- כאשר הממנה עדיין כשיר – חיסיון עו"ד–לקוח נשמר במלואו, ולא ניתן להסירו אלא בהסכמת הלקוח.
- כאשר הממנה אינו כשיר עוד – וההליך המשפטי נוגע לתוקפו של ייפוי הכוח עצמו,
ניתן להורות על הסרת החיסיון אם הדבר נדרש לטובתו של הממנה. - כאשר קיימת טענה להשפעה בלתי הוגנת או לניצול – עורך הדין אינו יכול להימנע לחלוטין ממסירת מידע אם הוא נוגע לבדיקת רצונו החופשי של הממנה.
- כאשר יש ספק אמיתי בכשירות בעת החתימה – טובת הממנה גוברת על סודיות מוחלטת.
סיכום: טובת הממנה קודמת – והחיסיון גמיש
הפסיקה הברורה שקבעה כב' השופטת גלבוע מדגישה – לא תמיד החיסיון עומד כחומה בצורה. במקרים של ערעור על תוקף ייפוי כוח, במיוחד במצבים מורכבים, עורך הדין אינו שומר הסוד – אלא שומר הסף של הממנה.
וכפי שכותב עו"ד משה בן דוד, מי שייצג מאות לקוחות ומי שכתב את הספר המרכזי בתחום:
- עורך הדין צריך לפעול מתוך ראיית הנולד
- לתעד כל שיחה
- לבדוק היטב את כשירות הממנה
- לשאול את השאלות הקשות מראש – כדי שהמסמך יעמוד איתן גם כעבור שנים
זקוקים לליווי מקצועי בתחום רגיש כמו ייפוי כוח מתמשך?
במיוחד כשמדובר באנשים יקרים לנו, ובמיוחד כשהמצב הרפואי או המשפחתי רגיש —
אל תסתפקו בחתימה. פנו לעורך דין שבקיא בכל פרט, מכיר את הפסיקה– שילווה אתכם בקפדנות, בשקט ובאחריות משפטית. לתיאום פגישה דיסקרטית עם עו"ד משה בן דוד: